שאלה של מסורת (ויזואלית). או: מה הקשר בין הביקור של מארק שאגאל בתל-אביב לאריח ׳קבר רחל׳?

מארק שאגאל ביקר בארץ 8 פעמים, הפעם הראשונה היתה ב-1931 והסיבה: מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל-אביב, הציע לו את ביתו בשדרות רוטשילד אם יבוא לביקור. לדיזנגוף היתה מטרה טובה: הוא הקים מוזיאון לאמנות בתל-אביב והזמין אמנים לבוא ולעבוד שם בתקווה שיתרמו עבודות לאוסף של המוזיאון החדש. שאגאל נענה מיד להזמנה. בתחילת פברואר הוא עלה על אנייה במרסיי יחד עם אשתו בלה, לנמל חיפה הם הגיעו באמצע מרץ, ולמרסיי הם חזרו (דרך ביירות) ב-5 במאי. שאגאל ״חרש״ את הארץ (נסע לפתח תקווה, ראשון לציון, מקווה ישראל, עמק יזרעאל, קיבוץ דגניה ב׳, צפת) אבל את רוב הזמן הוא חילק בין תל-אביב לירושלים. גם בירושלים היה מי שנתן לו סטודיו.

מארק שאגאל, הר הבית, שמן על בד (1931)

זה היה ביקור מלא השראה ודי פורה, אבל את תל-אביב ואת כל המקומות שנקשרו במפעל הציוני השאיר שאגאל מחוץ לציורים שצייר כאן. הוא צייר רק נופים ומקומות שנקשרו במסורת היהודית, וביניהם גם קבר רחל – אותו מבנה שניצב על אם הדרך בין ירושלים לבית-לחם, במקום שזוהה לפני מאות שנים כמקום קבורתה של רחל (מקום קדוש גם למוסלמים ונוצרים). הציור של שאגאל מציג את מבנה הקבר תחת עץ, מין גרסה מצוירת לצילומים מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

מארק שאגאל, קבר רחל, שמן על בד (1931)

קבר רחל, צילום משנת 1890

כשבוחנים היטב את הציור של שאגאל ואת הצילום רואים שהמבנה ניצב די רחוק מן העץ, אבל גם הצלם, גם שאגאל, וגם ציירים אחרים שציירו את הקבר (הרמן שטרוק וזאב רבן למשל) יצרו זיקה בין השניים. הם בעצם אימצו קונבנציה ויזואלית מסורתית לתיאור מקום קדוש: מבנה ועץ בצידו.

הרמן שטרוק, קבר רחל, הדפס, 1927

קונבנציה מסורתית לתיאור מקום קדוש: מבנה ועץ בצידו

שאגאל צייר שוב את קבר רחל 20 שנה מאוחר יותר, אבל הפעם זה לא העץ שמסוכך על מבנה הקבר אלא דמותה של אשתו בלה, הכלה הנצחית ברבים מציוריו. בלה נפטרה ב-1944. בציור המאוחר של קבר רחל מעופפת דמותה מעל מבנה הקבר, ומתחתיו דמות גבר, אולי יעקב האבל, אולי שאגאל.

מארק שאגאל, קבר רחל, שמן על בד (1931)

אריח הפסיפס של קבר רחל מתכתב עם האמנות הזאת.

חג שבועות שמח!