חיפוש
  • Pnina Arad

מה הקשר בין ״חג סוכות״ למפה של ארץ ישראל מן המאה ה-17?

לכבוד החג החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לאיור מיוחד של ״חג סוכות״ - איור קטן, כמעט שולי, שמופיע בתוך מפה של הארץ מן המאה ה-17. אמנם איור קטן ואמנם שולי, אבל בדיוק מסוג אותם פרטים שנותנים את המשמעות לתמונה כולה, ובמקרה הזה, למפה כולה. אז מה עושה ״חג סוכות״ במפה של ארץ ישראל? ומה עשתה המפה הזאת בתוך הגדה של פסח?


אברם בר-יעקב היה כומר גרמני שהיגר לאמסטרדם לקראת סוף המאה ה-17 ושם התגייר. במקצועו הוא היה דפס, ואת ״תהילת העולם״ שלו הוא השיג בזכות הגדה של פסח שאותה אייר והדפיס באמסטרדם בשנת 1695, הגדה שזכתה לכינוי ״הגדת אמסטרדם״. זו הגדה מהודרת ועשירה באיורים שהועתקו לגרסאות רבות של הגדות שמודפסות עד ימינו. מקור ההשראה של איורי ״הגדת אמסטרדם״ זוהה כבר מזמן: תנ״ך פרוטסטנטי מאוייר שנוצר על-ידי האמן מתיאוס מריאן בסביבות שנת 1630 (ולכן מכונה ״תנ״ך מריאן״). מסתבר שאברם בר-יעקב לא סתם העתיק את האיורים מן התנ״ך של מריאן, אלא השמיט מהם את כל הסממנים הנוצריים והתאים אותם לנושאים של ההגדה. כך למשל הפך האיור של סעודת יוסף ואחיו ב״תנך מריאן״ לתיאור של חכמי בני ברק מסובין לשולחן ומספרים ביציאת מצרים בתוך ההגדה.


ללא שום תקדים שילב בר-יעקב מפה של ארץ ישראל בתוך ההגדה.

זאת המפה:



זו מפה באורך של 48 ס״מ, ששובצה בהגדה בסוף הטקסט, מקופלת. היא מציגה את הארץ מכיוון מערב, וכמו שאר האיורים שאותם שילב בר-יעקב בהגדה, גם המפה הזאת מבוססת על מקור נוצרי, ובמקרה הזה: מפת ארץ הקודש של כריסטיאן ון אדריכום מסוף המאה ה-16. למפה של בר-יעקב היתה מטרה דומה לזו שהיתה למפה של ון אדריכום והיא להמחיש את העבר של כתבי הקודש במושגים טופוגרפיים, ולבנות נרטיב שקשור לאמונה דתית. ולכן מה שמתואר כאן למשל, זו הדרך שעשו בני ישראל במדבר אל הארץ המובטחת (הדרך מסומנת בקו מקווקוו בצד ימין של המפה), החלוקה של הארץ לנחלות השבטים, או העונש שקיבלו סדום ועמורה, שנראות עולות באש בתוך ים המלח.




כל הנושאים האלה מתוארים גם במפה של ון אדריכום, ומתוארים שם כמובן גם אירועים שנזכרים בברית החדשה. אך בר-יעקב עשה כאן בדיוק את מה שעשה עם האיורים שמצא בתנ״ך הפרוטסטנטי — הוא העתיק את המפה הנוצרית אך התעלם מכל המסורות הנוצריות שהיו בה. ומסתבר שכאן הוא עשה דבר נוסף: הוא הוסיף למפה כמה אלמנטים ייחודיים שיצרו זיקה בין יציאת מצרים, הארץ המובטחת והמקדש, ובנו נרטיב יהודי מובהק של שיבת ציון. וכאן אנחנו מגיעים לסיפור של ״חג סוכות״.


הנרטיב המורכב הזה מתואר בחלק השמאלי של המפה, בתחומי הים התיכון (שמכונה כמובן בשמו המקראי, ״הים הגדול״). אין כאן עלילה, אין התחלה ואין סוף. יש כאן כמה סמלים מצוירים וכיתובים שיוצרים יחד סיפור עם משמעות.



קרוב לחוף נראית שיירה של רפסודות. הכיתוב שמופיע מתחת לרפסודה המובילה — ״רפסודות מעצי הלבנון שלוחים מחירם מלך צור על ים ליפו ושלמה העלה אותם לירושלים״ (פראפרזה על דברי הימים ב׳, ב׳, ט״ז) - מסביר את התיאור ומכניס למפה את הסיפור של בניית המקדש, ואילו הכיתוב שמופיע מתחת לרפסודה האחרונה - ״אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אליי״ - דבריו של האל לבני ישראל על הר סיני (ציטוט משמות י״ט, ד׳) — נועד להזכיר לא רק את הסיפור של יציאת מצרים אל הארץ המובטחת, אלא גם את הברית שנכרתה בין האל לעמו במעמד הר סיני. הנשר שנראה פורש כנפיים מתחת לכיתוב ממחיש את הפסוק באופן ויזואלי, וצריך להדגיש שהנשר שימש באמנות היהודית שנוצרה אז בהולנד ייצוג סמלי לכוחו של האל. את הארץ המובטחת מייצגות המלים ״חלב״ ו״דבש״ שלקוחות כמובן מן הביטוי המקראי ״ארץ זבת חלב ודבש״, ומומחשות כאן בשני ציורים: קבוצת פרים שנראית מימין לנשר וכוורת (בצורת שלושה גלילים) שנראית משמאלו. משמאל לנשר נראה גם מבנה שמעליו הכיתוב ״חג הסוכות״. נראה לי שהסמל הזה הוא המפתח לכל הסיפור, שכן חג סוכות הוא חג שנועד להנציח את זכר יציאת מצרים (בדמות הסוכה שהיא תזכורת לסוכות של בני ישראל במדבר), הוא חג שנקשר במקדש (בתור אחד משלושת הרגלים), והוא גם חג שנקשרה בו משמעות משיחית של שיבת ציון (על בסיס הנבואה של זכריה בפרק י״ד, פסוק ט״ז). כך שהתיאור של ״חג הסוכות״ הוא מין תיאור שמקשר בין כל הסמלים שמופיעים כאן: הוא יוצר זיקה בין מילותיו של האל על הר סיני לבין הרפסודות שמובילות עצים לבניית המקדש, והוא גם בונה ציפייה לגאולה שנייה.


המשמעות הזאת ודאי מחוזקת על-ידי ההגדה עצמה, שלפיה כל גלות היא מצרים, ושנועדה בעצם לטפח ציפייה מתמדת לגאולה שנייה. המלים שחותמות את ההגדה - בשנה הבאה בירושלים - הן ביטוי לציפייה הזאת וגם להגשמה האולטימטיבית של יציאת מצרים. וזה בדיוק מה שמבטא הסמל של ״חג סוכות״ בתוך המפה.


מקור הצילום: וויקיפדיה.

סריקה של ההגדה כולה מופיעה באתר של הספרייה הלאומית:

https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35931959&_gl=1*1q5vtv6*_ga*NDMyNjQ1NTM1LjE2MTU2MjI3Njc.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTYzMjM3Njc1OC40Ny4xLjE2MzIzNzY3ODIuMzY.&_ga=2.25078010.1742815836.1632293230-432645535.1615622767

75 צפיות0 תגובות